תסמונת התעלה הקרפלית טיפול ומניעה

הטיפול הייחודי המשולב בתסמונת התעלה הקרפלית

סובלים מנימול בידיים? הידיים נרדמות? אוחזים בטלפון או בעכבר והיד נרדמת? יש אלטרנטיבה.

למרפאות אלטרנטיבה הצלחה רבה בטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית. במקרים רבים בוטלו ניתוחים מתוכננים או נפתרו מקרים שבהם גם ניתוחים לא הועילו.

בהמשכו של עמוד זה תוכלו אף לקרוא:

• אודות הסיבות להיווצרות הבעיה.
• מדוע חשוב לטפל בתסמונת התעלה הקרפלית.
• מה ההבדל בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין "סתם" נימול בידיים.
• מדוע ניתוחים במקרים רבים לא מסייעים לבעיה מאחר שהיא נובעת מבעיה צווארית או כליאה של מקלעת העצבים הצווארית.

לא תמיד חייבים לרוץ לניתוח שורש כף היד. ניתוח לא תמיד פותר את הבעיה, במיוחד אם חל סיבוך של לכידה של עצב בצלקת פנימית באיזור התעלה.

במצב התחלתי של carpal tunnel syndrome חשוב לציין כי לפעמים יש כאבים בצלקת שנוצרה לאחר הניתוח וגם בזה דיקור יפני יכול לטפל בהצלחה על ידי הפחתת כאב מאיזור הצלקת.

טיפולי דיקור יפני בשילוב דיקור בשיטת ד"ר טאן יחד עם דיקור בשיטת YNSA יכולים לעזור מאוד ואף להעלים את תסמונת התעלה הקרפלית.

בהרבה מקרים הבעיה מתרחשת עקב בעיה צווארית בכלל, כאמור מעלה, ואז ניתוח פשוט לא יעזור.

במקרים כאלו טיפול דיקור יפני בתעלה קרפלית עוזר מאוד בהפחתה של הלחץ הנוירו וסקולרי שקיים על העצבים ותחושות כמו נימול ביד נעלמות לפעמים לחלוטין.

ניתן לשלב טיפול בטכניקות של אוסטיאופתיה להורדת לחץ מהעצב או לבעיות צוואריות.

בניגוד לדלקת בגידי כף היד, בה התלונות מתמקדות בעיקר בכאב, אנשים הסובלים מתסמונת מנהרת שורש כף היד מתלוננים בעיקר על רדימות באצבעות כף היד.

הבעיה נוצרת בעיקר עקב לחץ על העצב המדיאני – עצב שעובר בתעלת כף היד ועובר גם בשורש כף היד. העצב עובר בתעלה הנקראת התעלה הקרפלית.

תעלה קרפלית היא תעלה שבה עוברים גם גידים שאחראים לתנועה של האצבעות בכף היד.

שינויים ניוווניים וגורמים אחרים עשויים ליצור היצרות של התעלה.

במצב כזה העצב המדיאני נלחץ ומתחילות תופעות סנסוריות (הנובעות מפגיעה בעצב תחושתי) כגון נימול בכף היד (אנשים רבים מתארים תחושה זו גם כנימלול, נמלים, זרמים, עיקצוצים – כל אחד ותחושותיו), כאב מקומי בשורש כף היד, רדימות בכף היד, חוסר תחושה בידיים, נימול באצבעות הידיים ועוד.

המצב השכיח ביותר בו מתפתחת תסמונת התעלה הקרפלית הוא בעקבות פציעת מאמץ חוזרני.

מדובר בתנועות קטנות, אשר כשלעצמן אינן פוגעות בתעלה הקרפלית, אולם כשהן מתבצעות באופן חוזר ונשנה, הן גורמות לפגיעה מצטברת.

תופעה זו נפוצה יחסית בקרב אנשים העוסקים כחלק מעבודתם בהקלדה או משתמשים שעות ממושכות בעכבר המחשב.

לאור כך, כלולה תסמונת התעלה הקרפלית במחלות העבודה המוכרות באופן רשמי על ידי גורמים שונים, כדוגמת המוסד לביטוח לאומי.

ישנן סיבות נוספות, מלבד פציעת מאמץ חוזרני, אשר עלולות לגרום להתפתחותה של תסמונת התעלה הקרפלית:

• בעיה מקומית המערבת לחץ על עצב העובר בתעלת כף היד (התעלה הקרפלית) – תסמונת הנקראת carpal tunnel syndrome.
• בלט / פריצת דיסק צווארי הלוחצים על עצב צווארי המעצבב את כף היד.
• אקרומגליה, מצב של עיוותים שונים בעצמות כתוצאה מרמות גבוהות מדיי של הורמון הגדילה.
• גם מחלות כמו נוירופתיה עשויות לגרום לפגיעה במערכת העצבים ההיקפית – העצבים נפגעים וגם במקרה כזה נוצרות תופעות כמו עקצוצים, נימולים ותחושות סנסוריות דומות.
• פגיעה בעצב פריפרי (עצב היוצא מעמוד השידרה) מוגדרת כנוירופתיה ולכן נזק לעצב המדיאני (כפי שקורה בתסמונת התעלה הקרפלית) מוגדר גם הוא כסוג של נוירופתיה.
• העליה בלחץ הפנימי היוצר לחץ על העצב המדיאני מתרחשת עקב גורמים רבים כמו סיבות גנטיות היוצרות שינוי במבנה האנטומי של כף היד. ידוע כי בנשים ההיתכנות של הבעיה היא פי 2 מבגברים.
• עודף משקל.
• תופעות לוואי של מחלת הסוכרת.
• גידולים שפירים או ממאירים היוצרים לחץ על האזור.
• הרבה פעמים הסיבה המקורית של הבעיה נעוצה בדלקת של הגידים שמכופפים את אצבעות כף היד, העוברים גם הם בתעלה הקרפלית. כתוצאה מהגדלה שלהם (עקב בצקתיות או נפיחות כתוצאה מהמצב הדלקתי) נפגעת זרימת הדם לעצב המדיאני שעובר איתם יחד בתעלה הקרפלית.
• שברים בשורש כף היד יכולים לפגוע במבנה של התעלה הקרפלית ולגרום או להחריף מצב של נימול בכף יד. שבר או פציעה שגורמים להתעבותם של הגידים באזור, באופן שגורר חסימה או היצרות של התעלה הקרפלית. 
• היריון, הגורם לרמות גבוהות של הורמון הפרוגסטרון ונטייה לצבירת נוזלים. נשים בהריון עשויות לסבול מתסמונת התעלה הקרפלית עקב נפיחות או בצקתיות בזמן ההריון. לרוב התסמונת חולפת לאחר הלידה.
• יש סברה כי במחלות מטבוליות כגון היפו-תירואידיזם (תת פעילות של מחלת התריס) תסמונת התעלה הקרפלית עשויה להופיע כסיבוך של המחלה.

מצבים אחרים היכולים לגרום לנימול בידיים

במצבים מסויימים עלולים הסימפטומים של נימול בידיים להיווצר כתוצאה ממצבים אחרים שאינם מערבים את התעלה הקרפלית.

המצב הראשון הוא תסמונת כליאת בית החזה, בה נוצר לחץ נוירו-וסקולרי על שרירים וכלי דם העוברים במקלעת העצבים הצווארית.

בדרך כלל התסמונת תלווה עם רגישות בשריר ה scalenus, שתחתיו עוברים עצבים חשובים המעצבבים את היד ואת כף היד.

הטיפול בשחרור והרפייה של שריר זה ישפר משמעותית את ההולכה העצבית לכף היד ויפחית נימולים באצבעות 1,2,3 ואת התחושה בכף היד ובשורש כף היד.

המצב השני שיכול לחקות סימפטומים של תסמונת התעלה הקרפלית הוא לחץ על עצבים הנובע משינויים בעמוד השידרה הצווארי.

בעיות כגון בלט דיסק צווארי או פריצת דיסק צווארית או שינויים ניווניים בצוואר, לרבות היצרות של תעלת חוט השידרה, עשויים ליצור לחץ עצבי וליצור נימול, חוסר תחושה ותחושת רדימות לאורך היד וכפות הידיים.

האצבעות שבהן מרגישים נימול הם אצבעות 1,2,3 וחצי מהאצבע הרביעית.

העצב המדיאני מעצבב את האצבעות האלו ובנוסף הוא גם מעצבב כמה שרירים קטנים בכף היד (את פעולתן המוטורית).

במקרים מתקדמים שבהם יש פגיעה בעצב אנשים רבים מתלוננים על חוסר תחושה בידיים. 

• נימול ביד או תחושת זרמים.
• הסימפטומים מוחמרים בפעולה מונוטונית כמו שימוש במקלדת של מחשב – הקלדה לאורך זמן או רכיבה על אופניים כשכף היד מונחת בתנוחה קבועה או בזמן נהיגה כאשר כפות הידיים מונחות בתנוחה קבועה על ההגה.
• חולשה בכף היד.
• בהרבה פעמים התחושות מוחמרות בשעות הלילה במיוחד אם יש מעורבות צווארית.

נימול בידיים, נימול באצבעות הידיים, הירדמות בכף היד, חוסר תחושה בידיים או תסמונת התעלה הקרפלית הם כולם מושגים הבאים לאתר הפרעה תחושתית הנובעת מבעיה בעצבים המעצבבים את כף היד.

לעיתים מקורו של סינדרום התעלה הקרפלית הוא בכלל בבעיה צווארית עליה נדבר בהמשך המאמר. בהרבה פעמים ניעור הידיים מקל על הבעיה אך רק לזמן קצר.

בהרבה מקרים לא בהכרח קיימת היצרות בתעלת כף היד ויש לבדוק היתכנות של בעייה צווארית כמו בלט דיסק צווארי או פריצת דיסק צווארי או תסמונת המכונה TOS = Thoracic outlet Syndrome.

או בשמה העברי: תסמונת מוצא בית החזה בה יש לחץ על עצבים היוצאים ממקלעת העצבים המממוקמת בסמוך לצוואר.

בשלב מתקדם אנשים רבים מתלוננים על חוסר תחושה בידיים או על רדימות בידיים עקב פגיעה קבועה בעצב.

הפגיעה בעצב המדיאני גורמת גם לחולשה בכף היד.

במקרים מסויימים הנזק לעצב עשוי להיות בלתי הפיך.

חשוב לעקוב אחרי מצב העצב בבדיקת EMG – בדיקה אלקטרו מגנטית בה בודקים את מוליכות העצב – ככל שמוליכות העצב נמוכה יותר – הפגיעה בעצב גדולה יותר.

המנהרה הקרפלית הנה מבנה אנטומי הממוקם סמוך לשורש כף היד.

באזור זה עוברים תשעה גידים האמונים על כיפוף האצבעות, וכן עצב התווך, דרך תעלה צרה, ברוחב של כשניים וחצי סנטימטרים בלבד.

התעלה הקרפלית מוקפת מכל צדיה בעצמות כף היד הקטנות, וגובלת ברצועה הקרפלית שהיא חזקה למדיי.

לאור כך, כאשר גידי האצבעות העוברים דרך התעלה הקרפלית מתעבים, מסיבות שונות ומגוונות, המקום הצר ממילא מצטמצם, ונגרם לחץ על העצבים במקום, מה שמעורר את התסמינים הנוירולוגיים של ירידה בתחושה, נימול עקצוץ וכיו"ב. 

שורש כף היד ממוקם באזור המפרק שבין עצמות האמה, הרדיוס והאולנה, לבין שמונה עצמות שורש כף היד:

• עצם הסירה
• עצם הטריז
• עצם הסהר
• עצם העדשה
• העצם רבת הזוויות הקטנה
• העצם רבת הזוויות הגדולה
• עצם האנקול ועצם הפיקן. 

בצדן הדיסטלי יוצרות עצמות שורש כף היד מפרקים עם עצמות המסרק של חמשת האצבעות.

בנוסף, עוברים באזור זה שרירים רבים הנאחזים בעצמות שורש כף היד, כדוגמת כופף שורש היד החישורי, שריר הזרוע והחישור, כופף שורש כף היד הגומדי ושריר הכף הארוך.

גם שרירי האגודל והזרת נמצאים בסמוך לתעלה הקרפלית.

לאור מורכבותו האנוטומית של אזור קטן זה, קל להבין מדוע קיימות סיבות רבות שעשויות לגרור היצרות של שטח התעלה הקרפלית ולחץ על העצבים העוברים בתוכה.

עצב התווך הנו אחד העצבים המרכזיים בגפיים העליונות, אשר מעצבב את אזורי כף היד והאמה, הן מבחינה סנסורית והן בהיבט המוטורי.

היות והתעלה הקרפלית צרה מטבעה, במצבים בהם נוצרת היצרות, כתוצאה מהתעבותם של גידי השרירים באזור, נגרם לחץ הדוחס את עצב התווך, וגורר פגיעה ביכולת החישה.

מבנה כף יד צר או עדין יחסית, נמצא כגורם סיכון להיווצרותה של תסמונת התעלה הקרפלית.

היות ומדובר בתעלה שרוחבה עומד על כשניים וחצי סנטימטרים בלבד, אנשים, לרוב נשים, שבסיס כף היד שלהן צר, עדין או קטן יחסית, ייטו יותר לפתח את התסמונת.